1תורמין חטין וכו'. כלומר, לפי מדה, שהרי בקב חטים יש יותר מקב פת. ועיין בבה"א.2לפי חשבון. כלומר, לפי חשבון החטים שבפת, אבל לא לפי הנפח.3במדה... במניין... במניין... במדה. צ"ל: במניין... במדה... במדה... במניין, וכ"ה בירושלמי ובבבלי. וכן הדין נותן, שהרי התאנים הן לחות ונפוחות והן יותר גדולות מן הגרוגרות במדה, ולפיכך תורמין אותן על הגרוגרות במניין; אבל אין תורמין אותן על הגרוגרות במדה, מפני שהן ממלאות בנפחן את המדה במניין יותר קטן מגרוגרות הצמוקות והיבשות. וכשתורם מן הגרוגרות על התאנים נוהג להפך.4כולן שוין וכו'. כלומר, התאנים הן יפות יותר מן הגרוגרות, אבל הגרוגרות מתקיימות יותר מן התאנים, ורשב"ג סובר כר' יהודה לשיטת התוספתא שאם רצה תורם מן היפה, רצה תורם מן המתקיים. עיין בבה"א.5מן המוקצה. כלומר, מן המחצלת ששוטחים עליה את התאנים ע"מ לייבשן ולעשותן גרוגרות.6על תשעים וכו'. פירשו בירושלמי שנטל גרוגרות גדולות כתאנים לחות.7קלופסין וכו'. כלומר, זיתים קשים עיין לעיל פ"ג שו' 61, מפני שהן מתקיימים יותר.8אף זיתי שמן וכו'. ור' יהודה סובר שאם רצה תורם מן היפה.9יין צלול וכו'. כלומר, שאין בו שום תערובת טבעית, והוא מתקיים יותר. עיין בבה"א.10מן היפה. כלומר, שלא יתרום משאינו צלול אף מן השמרים שבו.11ולא המבושל וכו'. מפני שנשתנה מברייתו ע"י מעשה. עיין בבה"א.12אף. מלה זו ליתא בשאר נוסחאות וברוקח, ובאה בכי"ו באשגרה מלמעלה.13אין בו וכו'. פי' ברוקח: "אין בו הפסד כשאר יין" והוא מתקיים יותר, ולפיכך אם רצה תורם ממנו, מפני שהוא מתקיים יותר. ועיין בבה"א.14והטרכסמין וכו'. כלומר, עולשין וסלק.15החזרין וכו'. כלומר, החזרת והחציר.16הקפלוטות. כלומר, כרשין שיש להם ראש. ועיין בבה"א.17לא יתרום וכו'. מפני שהתות מתקלקל מחום היום. עיין בבה"א.18את הבור וכו'. צ"ל: את החבית וכן בכי"ע וברמב"ן: התורם חבית, כלומר שתרם חבית על הבור, ונמצא שהחבית נתגלתה לפני שתרם.19נקוד וכו'. כלומר, נקור, ויש לחשוש שמא ניקר ע"י נחש והטיל בו ארס.20לפי חשבון. כלומר, שנותן לו הרבה חומץ לפי שווי דמי יין באותה מדה.21מה שבידו יין וכו'. כלומר, אם היה בלבו לתרום יין על יין וחומץ על חומץ ונמצא שטעה ונטל חומץ בלבד. עיין להלן, ועיין בבה"א.22היין תורם. הוי"ו של תורם שרוקה, כלומר, תרום. וכמה מן הראשונים גרסו כן בפירוש.23מה שבידו חומץ. הראשונים גרסו כאן: היה בלבו לתרום חומץ על חומץ מה שבידו חומץ וכו'. כלומר, שבלבו היה לתרום חומץ על חומץ ויין על יין, ונמצא שנטל חומץ בלבד.24עליה והלך. צ"ל: והולך, כמו שהוא בשאר נוסחאות. בירושלמי ובבבלי. ופירש"י: להיות סומך עליה בהפרשת תרומותיו ממנה על שאר חביות.25כמין כי. כלומר, כמין כי יוונית: X. וטעם החכמים הוא שכל מה שמתקרב יותר לצפון הוא נכנס יותר לספק תרומה, ולפיכך הוא מרחיב והולך. והזוית הצפונית של הכי היא מדומעת, ומוכר אותה לכהנים בדמי תרומה, ומנכה להם מן הדמים את שיעור התרומה. עפ"י הירושלמי. ועיין בבה"א.26בצפון צפונו. מן הירושלמי משמע שלא נדמע הכרי כלל, אלא מפריש את החוד הצפוני של הכי כשיעור שמינית הכרי ונותנו לכהן. ועיין בבה"א.27שאין תרומה וכו'. חוזר לרישא, שאעפ"י שעבר והפריש תרומה לפני בכורים, מ"מ חוזר והפריש בכורים, שאין הפרשת התרומה מעכבתו מלהפריש אח"כ בכורים. עיין בבה"א.28בשעת הפרשתו וכו'. כלומר, מחמת פיזור הדעת שכח ואמר וכו'.29מעשר עני. ודבריו קיימין, מפני שאנו מפרשים את דבריו שמתכוין לצדקה וכר"מ להלן שו' 46, ופודהו ומחלקו לעניים.30נתכוון לומ' וכו'. כלומר, כשטעה בדבורו, היא הפרשה בטעות, שאין פיו ולבו שוין.31דבריו קיימין. הברייתא כר"מ שסובר אין אדם מוציא דבריו לבטלה, ואנו מפרשים את דבורו שכיוון למעשר שהוא שני לראשון, כלומר המעשר שבא אחרי הראשון.32על הגורן וכו'. כלומר, שהפריש בפנינו ונתנה מיד לכהן, ומעשיו מוכיחים שהפריש כדעת ישראל, ע"מ ליתנה לכהן.33המכניס וכו'. צ"ל: הכניס כגי' כי"ע, כלומר, אבל אם הפריש את התרומה כדין והכניס את השאר לתוך ביתו, פירותיו מקולקלים, מפני שאנו חוששים שמא עירבם בפירות טבלים שלו.34ישראל החשוד וכו'. כלומר, אבל ישראל החשוד שנהג כנ"ל, והיינו שהפריש תרומה לפנינו כדין ונתנה לכהן, ונתן את המעשר ללוי וכו'.35שמכניס. צ"ל שהכניס כלעיל שו' 49. ובכי"ע בטעות: להכניס.36מקולקלין. צ"ל מתוקנין, כגי' כי"ע. מפני שדווקא בגוי חוששים שמא ערבם בפירותיו טבל. אבל ישראל חשוד שראינו אותו מפריש כדין אינו חשוד לערב אותם בטבל.37עובדין וכו'. כדי להוכיח לגוי שאינו בכור.38הוציא תרומה וכו'. כלומר, שהגוי הוציא תרומה מתוך ביתו, ולא הפרישה על הגורן בפנינו כלעיל שו' 48, מ"מ אין טעם לחשוד בגוי שנותן טבל לשם תרומה, שלמה יעשה כן.39טבל ותרומה. פי' בירושלמי שרבי חושש שמא הפריש שלא כדין ממין על שאינו מינו וכדומה, ואין תרומתו תרומה, ויש כאן ספק טבל ספק תרומה.40פדוי הוא וכו'. כלומר, שהוא עכשיו חולין גמורין, ופשיטא שאינו נאמן.41פדאוהו אליכם וכו'. בד ובכי"ע: פדאוהו לכם וכו', כלומר שאמר שהוא מעשר שני גמור, הרי יש בה מחלוקת רבי ורשב"ג כברישא.42לכם. בכי"ע ליתא, ובאה לכאן באשגרה מן הרישא, וכאן הכוונה שהוא אומר שהוא חולין.43פדאוהו לי וכו'. כלומר, שאמר שהוא מע"ש גמור, אלא שבקש אותו שיפדוהו משלהם בשבילו או שיפדו משלו בשבילם כדי להפטר מן החומש, עיין להלן מע"ש פ"ד ה"ג ומש"ש, הרי ישראל ע"ה אינו חשוד ליתן טבלים בתורת מעשר שני.44ונתנה לכהן וכו'. כלומר, לכהן כותי.45ויחזור ויתרום. מפני שהפריש לכתחילה ע"מ ליתנה לזר.46לפני בהמתו. כלומר, כהן שתרם את טבלו טמא, נחשוש שמא לכתחילה תרם ע"מ ליתן לבהמתו.47נתרמה בקדושה וכו'. שהרי הכהן ברך על ההפרשה ותרמה כדין לשם תרומה, והתורה לא אסרה ליתן תרומה טמאה לפני בהמתו. עיין בבה"א.48ערימה מורחת וכו'. דכנראה שצ"ל: מודדת, ממודדת, מדודה. ואעפ"י שאין תורמין במדה, אבל מכיוון שלא מדד את הכרי, ואינו יודע את יחס הערימה המדודה לכרי שאינו מדוד, הרי הוא עדיין תורם באומד. עיין בבה"א.49נטלה תרומתה וכו'. כלומר, שהיתה לו ערימה שמדד אותה אחרי שנטלה תרומתה, יכול לעשות אותה מעשר ראשון על כרי שאינו מדוד. ואין הוא נקרא מעשר באומד, משום שיכול למדוד אח"כ את הכרי, ואם לא כיוון את המדה ינהג כמשנתנו רפ"ד.50ניטל מעשר שיני וכו'. בבא זו חסרה בכי"ע, ולא נשנית אלא באשגרה. ולפנינו מיותרות המלים "ניטל מעשר שיני" בלבד, ופירושו שבשנת מעשר שני: רצה לעשות אותה מעשר שיני וכו', ובשנת מעשר עני רצה לעשות אותה מעשר עני וכו'. וימדוד את הכרי אח"כ, כנ"ל.51ואם אמ' וכו'. חוזר לרישא לשו' 65, כלומר, אם היתה לו ערימה מדודה ותרם אותה על כרי שאינו מדוד, אלא שהתנה ואמר שימדוד אח"כ את הכרי כמו שנוהג במעשרות, עיין לעיל.52תרומתו תרומה... אין תרומתו וכו'. צ"ל: תרומתי וכו' אין תרומתי וכו'. וכל זה הוא חלק מתנאו שהתנה.53שתרם במדה. שהרי ידע את מדת הערימה, והתנה שימדוד ויחשב אח"כ את הכרי, הרי נהג כאן כמנהג המעשרות, עיין לעיל שו' 66.
